קרדן רכב בע"מ נ' לב

פסק דין

בפניי תביעה ע"ס 831 ₪ לשיפוי נזקיה של התובעת בגין תאונת דרכים שהתרחשה ביום 26.2.12 בחניון בית הדר דפנה בת"א. לעמדתה של התובעת, כאשר ביקש נהגה להיכנס עם רכבו לחניון של בית הדר דפנה, הוא הבחין ברכב הנתבע נוסע לאחור לכיוון היציאה מהחניה, ומכיוון שאין אפשרות לשני רכבים לצאת ולהיכנס במקביל, הוא נעמד מאחוריו בצורה אלכסונית וצפר לו, אלא שהנתבע לא הבחין בו והתנגש ברכב התובעת וגרם לנזקים המתוארים בכתב התביעה.

הנתבע טוען דברים הפוכים לגמרי. לשיטתו, בעודו נוסע לאחור אל עבר היציאה מהחניה, הוא הבחין ברכב התובעת מגיח מאחוריו ואז נעמד, אלא שלרכב התובעת אצה הדרך וזה ביקש לנסות להשתחל מצידו הימני של רכבו ובכך גרם לנזקים המתוארים בכתב התביעה.

בפני בית-המשפט העידו נהג הרכב מטעם התובעת והנתבע.

שני העדים תיארו בפני בית-המשפט את אזור החניה כאזור צפוף ביותר, כאשר היציאה והכניסה ממנו מתאפשרת לרכב אחד בלבד, כך שעל המבקשים לצאת מהחניה ולהיכנס אליה להביא בחשבון רכבים היוצאים או נכנסים מהכיוון הנגדי. בענייננו, ביקש הנתבע לצאת עם רכבו כאשר חלקו האחורי מופנה אל עבר כיוון היציאה, שכן הוא החנה את רכבו כאשר פניו מופנות אל החניה פנימה. אני מקבל את גרסתו כי תוואי החניה הינו צפוף ביותר, כזה שלא מאפשר יישור הרכב אל עבר היציאה, לכן נסיעתו לאחור היתה הכרחית, דבר התואם גם את עדותו של העד מטעם התובעת.

באשר לדרך הכניסה אל החניה – העיד נהג התובעת כי ניתן להיכנס תוך כדי שימת לב זהירה באופן שלמגיעים אל עבר פתח החניה והמבחינים ברכב הבא מולם, ברשותם ליישר את רכבם לימין הדרך ככל שהדבר ניתן, או לנסוע לאחור על מנת לפנות את הדרך לרכב המבקש לצאת את החניה. לשיטתו, במקרה זה שלפנינו הוא הבחין ברכב הנתבע נוסע עם רכבו לאחור ואז נעצר במקום, אלא שאז הנתבע השתפשף עם רכבו ברכבו כפי שתואר לעיל.

לשאלת בית-המשפט מדוע לא ישר את רכבו לימין, ענה כי לא היתה לו אפשרות לעשות כן. עם זאת לא השתכנעתי כי במצב דברים שכזה לא היתה אפשרות לכל הפחות בידי נהג התובעת לקחת את רכבו לאחור, היינו לשוב אל הדרך ממנה הגיע, שהינה הדרך הראשית שמובילה אל עבר החניון, וזאת תחת לעצור מאחורי רכב הנתבע וליצור ע"י כך סיכון תעבורתי לרכב המגיח מהחניה לאחור.

מעברו השני של המתרס, לא ניתן לקבל את גרסת הנתבע כי נהג התובעת השתחל עם רכבו קדימה מצד ימין של רכבו, שכן על פי השרטוט ששרטט הנתבע של תוואי החניה אשר צורף לכתב הגנתו, הותיר הוא מקום לרכב התובעת לנסוע לימינו בכדי לתאר את עמדתו באשר לעקיפת רכב התובעת מימין. עם זאת, שרטוט זה המלמד על אפשרות לעקוף מימין אינו תואם את גרסתם של שני העדים על פיה אין אפשרות בכל מקרה לשני רכבים לנסוע במקביל זה לצד זה אף בנהיגה זהירה לנוכח תוואי הדרך הצר של החניה והכורח הבלתי מתפשר לאפשר לרכב אחד כל פעם להכנס או לצאת ממנה ( ראה לעניין זה עדותו של הנתבע, בעמ' 2 שורה 25 לפרוטוקול הדיון).

מכאן שגרסתו של שהנתבע באשר לכוונת נהג התובעת להשתחל לימין מכוניתו כפי ששורטטה ונטענה בכתב ההגנה, אינה תואמת את המציאות עליה העידו שני העדים ולמעשה העדר יכולת לעשות כן במצב הקיים של החניה בעת קרות התאונה.

מכאן, שניתן לקבל את גרסתה של התובעת באשר לנסיעת רכב הנתבע לאחור בעת קרות האירוע התאונתי אל עבר רכב התובעת, דבר המתיישב גם עם תמונות הנזק של רכב התובעת אשר הוצגו בפניי המלמדות על שריטות עמוקות כלפי חוץ בדופן ימין אחורי של הרכב.

בנסיבות אלה ובשקלול הראיות שבפניי, אני סבור כי שני הצדדים נושאים באחריות שווה לתאונה- מחד, יכולתו של נהג התובעת לנסוע לשוב עם רכבו לאחור על מנת לאפשר לנתבע יציאה חלקה מהחניה ומאידך, קבלתי את עמדת התובעת כי הנתבע הוא זה שנסע עם רכבו לאחור ותוך כדי כך פגע ברכב התובעת.

אשר על כן, בניכוי סך של 300 ₪ בגין רכיב הפסד השכרת רכב התובעת אשר לא הוכח בפני בית-המשפט, אני מורה כי הנתבע ישלם לתובעת סך של 266 ₪ (כמחצית יתרת הנזק הנתבע בסך 531 ₪) כשסכום זה צמוד מיום 6.3.2012 (מועד חשבונית תיקון רכב התובעת), בצירוף שכ"ט עורך דין בסך 1,200 ₪, אגרת בית משפט ששולמה עם פתיחת התיק בסך 365 ש"ח ושכר העד כפי שנפסק בדיון בסך 200 ₪, הכל בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו סכומים אלו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: